רבקה ווקר

אחד הקשיים שגל הפמיניזם השלישי חווה היה "המובן מאליו", מה הכוונה? כל אישה אשר נולדה לאחר שנות ה-70 (בעולם המערבי) לא חוותה או היתה צריכה להילחם את אותן המלחמות. האפשרות לרכוש השכלה, או זכות הצבעה, אלו דברים שכבר קיימים בשבילנו בזכות נשות הגל הראשון. האפשרות לפרנסה, או קבלת אוטונומיה חוקתית על גופנו גם כבר היתה קיימת (למזלנו), בזכות נשות הגל השני. הגל השלישי בעצם הזכיר לכולם שאנחנו הנשים שוות לגברים. הגל השלישי התחיל ב 1980 עד 2012 תחילתו של הגל הרביעי.

המונח גל פמיניזם שלישי נזקף לזכותה של רבקה ווקר וזאת עקב תגובתה למינוי תומס קלרנס לבית המשפט העליון של ארצות הברית. לאחר שניתנה עליו עדות טלויזיונית לוועדת השיפוט של הסנאט האמריקאי, כי הוא הטריד מינית את אניטה היל, עורכת דין שהייתה תחת ניהולו. למרות אישומו זה, הוא מונה להיות שופט בבית המשפט העליון בשנת 1991, עקב כך בחרה ווקר להפנות את תשומת לב הציבור, לדיכוי קול האישה ובשנת 1992 כאשר הייתה רק בת 22 כתבה במאמר למגזין Ms.Magazin:

"להיות הגל השלישי" -

"אני כותבת זאת כתחינה לכל הנשים, במיוחד לדורי: תנו לאישורו של תומס להזכיר לכולנו, כמו שזה עשה לי, כי הקרב עוד רחוק מלהיגמר. תנו לביטול זה של חווית אישה להכעיס אתכם. הפכו זעם זה לכוח פוליטי. אל תצביעו להם, רק אם הם אכן עובדים למעננו. אל תקיימו יחסי מין איתם, אל תשבו איתם לבירה, אל תעודדו אותם אם הם לא מתעדפים את החופש והזכות שלנו לשלוט בגופנו ובחיינו. אני לא פוסט-פמיניסטית, אני הגל השלישי".

ווקר חיפשה לבסס את הגל השלישי של הפמיניזם כתנועה ולא רק תגובה למעשה, היא הבינה שישנה עוד עבודה לעשות. עוד אמרה: "להיות פמיניסט זה לשלב אידיאולוגית שוויון והעצמה נשית בבסיס החיים. זה לחפש בהירות אישית בעיצומו של הרס מערכתי, זה להצטרף לאחוות נשים כאשר אנו חלוקים, להבין את מבנה הכוח על מנת לאתגר אותם".

אז מי זאת בעצם רבקה ווקר?

היא נולדה ב- 17.11.1969 כרבקה לוונטל לאם שחורה, הסופרת אליס ווקר ולאב יהודי, עורך דין לזכויות האזרח מלווין לוונטל. רבקה הינה פמיניסטית אקטיביסטית וסופרת אמריקאית. הוריה היו הזוג הבין-גזעי הראשון הנשוי כחוק בתולדות מיסיסיפי, הייתה מה שנקרא "ילדת תנועה", בתקופה שבה לבנים ושחורים נלחמו יחד למען שוויון ואחווה. ילדותה וחינוכה לא היו רגילים, הוריה התגרשו כאשר הייתה בת- 7 ולאחר מכן עקב החזקת משמורת משותפת וחוסר רצון ההורים להסתדר, רבקה היתה עוברת בין הוריה כל שנתיים, כאשר בזמן הזה היא רואה כל פעם רק את אחד מהוריה. לטענתה חוותה הזנחה מאמא שלה לטובת קריירה פמיניסטית שתחזקה, אימה אף טוענת, כי אמהות וניהול הבית זאת צורה אחרת לעבדות.

קשה שלא להבין שלשתיים אין מערכת יחסים בריאה וטובה, נכון ליום זה אליס עוד לא הכירה את נכדה.

ווקר מגדירה עצמה כיהודיה, שחורה וביסקסואלית. בוגרת מגמת היסטוריה של אוניברסיטת ייל. כתיבתה והרצאותיה מתמקדים בכוחניות, צדק חברתי, מגדר, גזענות, פוליטיקה ותרבות.

לאחר סיום לימודיה מהאוניברסיטה הייתה אחת ממייסדי קרן הגל השלישי - ארגון ללא מטרות רווח אשר תומך בנשים ממעמד נמוך, הומוסקסואלים, לסביות וטרנסקסואלים, מעודד נשים צעירות לקחת חלק בהנהגת שינוי לחברה שוויונית.

בספרה "שחורה, לבנה ויהודייה - אוטוביוגרפיה של זהות נודדת", כתבה שלקחו לה 32 שנים לקבל עצמה כפי שהיא, את גופה, את צבע עורה ובכלל לאהוב את עצמה. מספרת שתהליך כתיבת הספר "שחורה לבנה ויהודיה" עזר לה להשלים עם מי שהיא, איפשר לה לעבור טיפול עצמי שרצתה והרגישה שצריכה.

אנו מודות לרבקה ווקר על השיתוף האישי, והחשיפה. לדעתנו נושא זה חשוב מאוד. קבלה עצמית עוזרת לבניית ביטחון, עיצוב אישי של זהותנו. להרבה מאיתנו ישנם דברים אשר גורמים לנו לחוסר ביטחון, שפחות נוחים, אם זה פנימי או חיצוני ולדעתנו הגיע הזמן לקבל ולקדם, יותר אהבה עצמית!

אם נלמד שכולנו טובים כמו שאנחנו זה יהיה יותר טוב. בואו נעזור לסביבה שלנו לחשוב אחרת.