פרדיגמה

הימים בהם אנו חיות הם היסטוריים לא פחות. ימים של שינוי, התפתחות ומומלץ לנצל זאת לצמיחה. ברור לי שלחלקנו הימים ימים קשים, מורתי עצבים המעמידים אותנו במבחנים ואתגרים יומיומיים מול העולם, הקהילה, המשפחה שלנו ובעיקר מול עצמנו. אנו חיים בעולם מהונדס כבר מאות שנים. עולם שמוכתב לנו מלמעלה, על ידי אנשים אחרים המחליטים איך עלינו להיות ומי רצוי שנהיה. רצוי למי??? העולם שלנו מנוהל עי פרדיגמות\הגדרות, מהיום בו התחיל תהליך חלוקת התא ברחם אימנו, דרך טיפת חלב, בדיקות גנטיות, חיסונים ועוד ועוד. מיד עם הבליחנו לאוויר העולם זה ממשיך מדדים, מניקה לא מניקה, שינה על הגב או על הבטן. שימו לב שכל כמה שנים ההגדרות לרצוי ולא רצוי משתנה לפי המחקר חדש. מחקר!! מה עם אינטואיציה אימהית ולמה שמנו את זה בצד? לאורך כל חיינו יש ממסד האמון על בריאותנו וחינוכנו בעוד שלפרט יש מעט מאוד שליטה או בחירה חופשית, יש לנו מעט מאוד שליטה על מה נכנס לנו לראש (מערכת החינוך, המדיות השונות) ומה נכנס לנו לגוף (אפילו מה שאנחנו מכירים או חושבים כבריא הוא פיקציה). שיא השיאים הגיע אלינו בשנה האחרונה בלבוש של מגיפה. העולם כמעט עצר מלכת ומי שכבר מכירה קצת את העולם בתחפושת יכלה להבין שיש כאן משהו אחר, משהו מעבר. באופן אישי, מה שהקורונה הכניסה לחיי זה זמן, זמן ללמוד ולחקור עוד קצת על העולם הזה מנקודת מבטי, אבל בעיקר והכי משמעותי, הוא הזמן בו בחרתי להקשיב לעצמי ביתר שאת. הקשבה וחיבור אל עצמי זה לדעתי מה שנדרש מאיתנו היום בעידן הזה. כן, לשים את עצמי במרכז לרגע ולברר עם עצמי, עמוק בפנים, הכי פנימה שאפשר ולגלות קודם כל מה החוזקות שלי, מה אני אוהבת. זה לא אומר ששוברים את הכלים, זה אומר שמקשיבים.

להבנתי, אנחנו, כל אחת ואחד בעולם הזה כולנו רסיסים של אור, חלק מהבריאה ונחזור אל האור כשנחזיר נשמתנו לבורא, לבריאה והאור הזה הוא המקור. כל אחת מוזמנת לבדוק עם עצמה מה הוא האור הזה בעבורה: "השם", גאיה -אמא אדמה, האחדות, הקיום, המקור הזה הוא רק טוב, הוא אהבה, לא מכיל איסורים ומגבלות, פשוט טוב! שמעצם היותנו חלק ממנו, אנחנו יכולים להסתכרן תוך כדי תנועה. מטרה אחת היא והיא להיות טובה, משמע טובה לעצמך, טובה לסביבה, טובה למטרת האחדות, האור, הקיום. הבירור הזה מצריך זמן, התבוננות פנימית, כנות והכלה. אנחנו נמצא שיש לנו הרבה על מה לסלוח לעצמנו תוך כדי תנועה בתהליך הגילוי. מי אני, מה הם הפחדים שמנהלים אותי, מה הלב מרגיש ולא מה השכל חושב. לרבות מאיתנו יקח זמן לחפש ולגלות את הלב, כי הנחנו אותו כל כך הרבה שנים בצד. לחלקנו תהליך הגילוי והסרת הקליפות יהיה קשה כי שינוי התפיסה הוא כל כך גדול והאמיתות שעל פיהן גדלנו וחיינו כל חיינו יכולות להתברר כשגויות, שלא לומר מטומטמות. מזמינה אותנו לברר מי אנחנו באמת, לא ההגדרות והתפקידים שמגדירים אותנו, אלא מי את באמת. ממליצה לכל בן אנוש, לעצור לכמה דקות ביום, לשבת בשקט ולנשום מספר נשימות עמוקות, להיות בהתבוננות אל הלב. אם קשה וצריך עזרה או הכוונה יש מורים מעולים בכל הארץ ואת כולם, כמעט, אפשר למצוא במדיות החברתיות או בזום. אפילו לא צריך לצאת מהבית.

מאחלת למי שמתחברת, מסע מרתק וצמיחה נעימה.