ארנסטינה לואיזה פוטובסקי רוז

הגל פמיניזם הראשון הוא כינוי לסדרת מחאות ופעולות אקטיביסטיות ופמיניסטיות במאה ה- 18 ותחילת המאה ה- 20 בעולם המערבי. גל זה החל עקב הרצון של נשים לרכוש השכלה, לקדם ולהשיג זכות בחירה לנשים ולהעביר את חוק הירושה ובעלות רכוש לנשים.

בזרם הפמיניסטי הזה בלטו בעיקר הפמיניזם הליברלי שכללו את התנועה הסופרג'יסטית ואחת מהאקטיביסטיות שם הלא היא

ארנסטינה לואיזה פוטובסקי רוז

היא הייתה פמיניסטית יהודיה אתאיסטית, נולדה ב- 13.1.1810 בפולין ונפטרה באוגוסט 1892 באנגליה. נלחמה נגד העבדות, למען זכויות אדם, למען מחשבה עצמאית וחופשית, אך עיקר פעילותה היה בשביל שוויון זכויות האישה. ארנסטינה הייתה אחת ממובילי המהפכה הפמיניסטית בארה"ב ואנגליה. כבר בהיותה ילדה נהגה למחות בפומבי על אי שוויון מעמד האישה ביהדות. (מגיל צעיר אביה לימד אותה עברית וגמרא).

משפחתה הייתה בעלת מעמד כלכלי גבוה ולכן כאשר אביה בחר לחתנה בגיל 16 והיא סירבה, החתן המיועד לא היה מוכן לוותר על כספי הנדוניה. היא הגישה תביעה נגדו, ייצגה את עצמה בבית המשפט ואף זכתה. דבר אשר באותן שנים לא היה מקובל בכלל.

לאחר מות אימה של ארנסטינה בשנת 1827 בחר אביה להתחתן עם נערה שגילה היה בערך כשלה, דבר זה גרם למתח וכעס ביניהם לכן בחרה לעזוב את הבית ועברה לגרמניה. שם למדה גרמנית ופיתחה בושם אשר מכרה לפרנסתה. בשנות ה- 1830 הגיעה ללונדון, לימדה עצמה אנגלית והתפרנסה מהוראת גרמנית ועברית.

בעת שהותה בלונדון הכירה את מייסד הסוציאליזם רוברט אואן. יחדיו הקימו את "האגודה לכל המעמדות והאומות", אגודה זו האמינה בשוויון עולמי ללא אפליה. באנגליה במהלך השנים הכירה ונישאה לצורף, הם חיו יחד ללא ילדים.

ארנסטינה ובעלה עברו לארה"ב - ניו יורק, שם התפרנסו מתכשיטים שבעלה הכין ובושם שפיתחה ומכרה בחנות קטנה אשר הייתה אצלם בבית. בניו יורק הפכה ללוחמת שוויון זכויות לנשים!

בהמשך ליוזמתו של השופט - תומאס ברטל - ארגנה ואספה חתימות לקידום החוק לשוויון האישה בנושאי ירושה ובעלות רכוש. בשנת 1849 הצליחה להעביר את החוק אשר נחשב לאבן דרך פעילות התנועה הפמיניסטית. (באותה שנה נטבע גם המונח "האישה החדשה" על ידי הסופרת האירית שרה גרנד).

ארנסטינה הובילה לבניית רשת בינלאומית עם תנועות נשים שונות באירופה, דבר לא קל לעשות באותה תקופה.

עקב כל פעילותה למען מעמד האישה בעולם הפטריארכלי (עולם אשר נשלט על ידי גבר), זכתה לביקורות וכינויי גנאי מהממסד הגברי בפוליטיקה, בעיתונות ומאקטיביסטיות שונות. במשך יותר מעשר שנים כתבה והרצתה בכל רחבי ארה"ב על זכויות האישה, חשיבות החינוך, נגד דת מאורגנת ועידוד מחשבה חופשית. דבר אשר באותו זמן לא היה מקובל שנשים יעשו. הייתה לאישה הראשונה שנבחרה להיות בתפקיד יושבת ראש "החברה הניו יורקית על שם תומאס פיין" אשר נתנה במה לדמוקרטיה, צדק, שוויון וחירות.

סוף הגל הראשון היה לאחר מלחמת העולם הראשונה, מלחמה אשר שינתה את העולם המערבי: המדיני, חברתי וכלכלי. במהלך מלחמת העולם הראשונה נשים באירופה וארה"ב התגייסו לצבא, או יצאו לעבוד על מנת להחליף את הגברים אשר יצאו להילחם. לאחר המלחמה נשאר דור של נשים, אלמנות ואמהות. הגברים אשר חזרו מן הקרב לקחו להן את העבודה, הנשים נאלצו לחזור לבית. דבר זה השפיע על סקטורים נוספים בעולם האישה, בעצמאותה. אישה אשר נפגעה ואיבדה את עבודתה עקב גבר/חייל שחזר מהמלחמה, היתה מתקשה לפרנס ולדאוג לילדיה, או לבעלה הפצוע אם שרד את המלחמה.

הגל הראשון הדליק גפרור, שהדליק לפיד. רצונן של הנשים לחינוך, לעבודה ויחס שווה זה מה שגרם והצליח להביא לנו עצמאות!

באותן שנים המלחמה על קולנו רק החלה. בזכות נשים כמו ארנסטינה פוטובסקי, אליזבת קיידי סטנטון, שרה גרנד ועוד אמזונות כמוהן אנחנו הנשים זוכות לקדם עוד לשוויון בעידננו. בואו נמשיך בעבודתן ונדאג להמשך שוויון זכויות.