אליזבת קיידי סטנטון

בשנת 1848 התקיימה ועידת מפלי סנקה - הועידה הראשונה אשר התכנסה על מנת לדבר על זכויותיהן של נשים. ועידה זו התקיימה בזכות אליזבת קיידי סטנטון ובה דרשה זכויות שוות לנשים. באותן שנים דרישה כזו עוררה מחלוקת רבה והפכה לנושא מרכזי לקידום בתנועות נשים נוספות.

אליזבת הייתה גם מנהיגת תנועת "זכויות האישה" בארצות הברית וחברה בתנועת ABOLITIONISM - "תנועת הביטול", שהייתה תנועה למען ביטול העבדות עם בעלה.

אליזבת קיידי סטנטון

נולדה וגדלה בג'ונסטאון ניו-יורק בין השנים 12/11/1815 ל- 26/10/1902. בת למשפחה עשירה מאוד, אחות שביעית מתוך 11 אחים, 6 מתוכם נפטרו עוד בילדותם. אחותה הגדולה עם בעלה (טריפנה ואדוארד בייארד), טיפלו וגידלו את ילדי המשפחה עקב מצב בריאותי ירוד של אימם.

אביה היה דניאל קיידי, אחד מבעלי הקרקעות העשירים ביותר שהיו בארצות הברית באותן שנים. היה חבר במפלגת הפדרליסטים - FEDERALIST PARTY, עורך דין של הקונגרס האמריקאי והפך לשופט בבית המשפט העליון של ניו-יורק. אדם שמרן לעומת אימה, מרגרט ליווינגסטון קיידי שהייתה יותר "מתקדמת" ודגלה בשוויון זכויות לאישה, בשנת 1867 אף חתמה על עתירה למען זכויות הצבעה לנשים.

מעמדו הכלכלי וחברתי של אביה עזר לספק לאליזבת חינוך יותר טוב מאשר זכו לו ילדות, נערות ונשים מאזורה וזאת למרות אי רצונו של אביה. עד גיל 15 למדה ב JOHNSTOWN ACADEMY - אקדמיית ג'ונסטאון והייתה לבת היחידה בכיתת מתקדמים לשפה ומתמטיקה. סטאז'רים של אביה היו נותנים לה ספרים אקדמיים ללימוד משפטים ומלמדים אותה את תורת הדיון.

אליזבת כתבה שלאחר מות אחיה האחרון (הבן האחרון), כאשר הייתה בת 10 ניסתה לנחם את אביה ואמרה לו שהיא תשתדל בכל כוחה למלא את חסרונם של אחייה, לאמרה זו ענה לה אביה "יקירתי הלוואי והיית בן", מספרת שמשפט זה לימד אותה מה זה אומר להיות בת.

כאשר ניסתה להתקבל ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות קיבלה רק סירובים, לא הייתה אוניברסיטה אחת שהסכימה לקבל נשים כסטודנטיות. (באותן שנים נשים אשר רצו לפרסם כתבי עט שלהן: מחקרים, שירים, ספרות, היו חייבות לעשות זאת תחת שם עט גברי). אביה שחשב שהיא לא "צריכה" עוד חינוך ואין סיבה שאישה תלמד כל כך הרבה, הסכים לרשום אותה (וזאת לאחר שכנועים עיקשים מצדה) לסמינר TROY FEMALE SEMINARY בניו-יורק. אליזבת לא נהנתה מסימנר זה, לא הרגישה שהוא תרם לה.

בצעירותה הייתה נוהגת לבקר את בן-דודה גאריט סמית', אשר גם הוא גר באזורים העשירים ביותר של ניו-יורק. דעותיו של בן-דודה היו מאוד שונות מדעותיו של אביה השמרן, גאריט היה חבר בארגון שנקרא "השישיה-הסודית" - ארגון אשר ניסה להצית מלחמות התנגדות לעבדות ובכלל ניסה לעשות שינוי בחוקי העבדות. בביקוריה את בן-דודה, הכירה אליזבת את בעלה לעתיד, הנרי ברוסטר סטנטון, גם דעותיו היו ליברליות והיה מוכר מאוד בתנועת ה ABOLITIONISM. אביה לא היה מרוצה מנישואים אלו אך בחר לתמוך.

בשנת 1840 הזוג התחתן והחזיק 47 שנות נישואים אשר הסתיימו עם פטירתו של הנרי. בטקס חתונתם, הזוג בחר לוותר על המילה "לציית" מהנדרים. באחד מכתביה רשמה "סירבתי בתוקף לציית לאחד שאיתו הנחתי שאני נכנסת לקשר שווה" אך בחרה לצרף את שם משפחתו של בעלה לשמה. לזוג היו שבעה ילדים, אחת מבנותיה הרייט סטנטון בלאץ' המשיכה את דרכה והפכה למנהיגת תנועת מחאה WOMAN SUFFRAGE MOVEMENT - התנועה למען זכות הצבעה לאישה.

ישנה טענה של היסטוריונים, כי עקב פער הגילאים בין ילדיה, אליזבת נהגה להשתמש בשיטות למניעת הריון, אף כתבה ואמרה "בתקופה שכל כך נפוץ שנשים חייבות להיכנע לדרישות בעליהן לסיפוק מיני, אני מאמינה שלאישה צריכה להיות השליטה על הקשרים המיניים שלה, שגם לאישה בריאה ישנם חשקים מינים כמו לגבר".

הקפידה על חינוך ילדיה, תמכה ודירבנה את ילדיה לתחזק סקרנות, לחקור ולהתנסות כמה שיותר. גידלה את ילדיה לבד, בעלה הנרי היה בנסיעות עבודה במהלך רוב השנה (עורך דין, פוליטיקאי וחבר בתנועת ה ABOLITIONISM), דבר אשר הוביל גם בשנים מאוחרות יותר לניתוק, הם בחרו לגור בבתים נפרדים.

מרגרט - אחת מבנותיה כתבה עליה: "היתה עליזה ומפנקת, נהנתה מהאמהות וניהול משק בית, אך לא הייתה מסופקת ואפילו מדוכאת מחוסר גירויים אינטלקטואלים".

במהלך ירח הדבש של אליזבת והנרי (באירופה) השניים לקחו חלק בכנס שנערך באנגליה WORLD ANTI-SLAVERY CONVENTION - עולם נגד עבדות. אליזבת הייתה מזועזעת מהייחס של הגברים מהתנועה לנשים בכנס, מקומות הישיבה היו מופרדים, גברים מקדימה ונשים מוסתרות מאחורה מאחורי פרגוד, רק גבר אחד ויליאם לויד גריסון (שהיה אמריקאי נוצרי, עיתונאי, רפורמטור - אדם אשר משנה ערכים וסדרים מקובלים למיניהם, היה חבר בתנועות למען זכויות האישה וכו'), לא הסכים לחלוקה זו ובחר לשבת עם הנשים מאחורי הפרגוד. בכנס זה אליזבת הכירה את לוקרטיה מוט, שהייתה כוהנת דת נוצרית, חברת תנועת ABOLITIONISM ותמכה בזכויות האישה, הייתה האישה הראשונה שאליזבת שמעה וראתה נותנת דרשה, לא היה נהוג שנשים ינאמו בפומבי באותן שנים.

לימודיה בתור ילדה וחוויותיה כבוגרת גרמו לה להבין שחייב להיות שינוי חוקתי, לא יכול להיות שיש אי-שוויון בין המינים, כתבה: "המראה המוזר והלחוץ של רוב הנשים, השאיר בי את ההבנה שחייבים לתקן את אבלות החברה ובמיוחד של הנשים".

אליזבת שהייתה דיי מבודדת בביתה והייתה עסוקה בגידול ילדיה, לא ידעה איך או מאיפה להתחיל, עד שבשנת 1848 הוזמנה על ידי לוקרטיה מוט להצטרף לחברתה, כאשר הייתה בדרכה לפגישה עם עוד נשים אקטיביסטיות, פמיניסטיות. בפגישה זו שיתפה אליזבת את רצונותיה לשנות את חוק זכויות האישה ובכך החל מאבקה של אליזבת לשינוי. הן החליטו לקיים כנס לזכויות האישה - ועידת מפלי סנקה שהתקיימה כמה ימים לאחר פגישתן. למרות לוח הזמנים הקצר שהיה לארגון הוועידה הגיעו כ- 300 איש ותקשורת אשר סיקרה את האירוע. אליזבת הקריאה בוועידה זו את הצהרת זכויות האישה אשר הייתה המחברת העיקרית שלה, אמנה זו עוצבה לפי הצהרת העצמאות של ארצות הברית וכללה תיקון של שלילת זכויותיהן של הנשים. השיח על זכויות האישה בכנס הביא להרבה מחלוקת, אך כבר לא היה נושא חדש לשיח.

לפי דבריה של ההיסטוריונית ג'וליה וולמן, האמנה שאליזבת עזרה לחבר "הפכה להיות הגורם הכי חשוב בהפצת החדשות לגבי תנועת זכויות הנשים ברחבי הארץ, בשנת 1848 והלאה אל העתיד", יחד עם זאת, אמנה זו זכתה לתגובות שליליות מחלק מבני משפחתה של אליזבת (בעלה ובן דודה שהאמינו בביטול העבדות אבל לא בזכות הצבעה לאישה), חבריה ואפילו ממקורבים העוסקים בשינוי יחד איתה. הם חששו שאמנה זו תעשה יותר נזק מלהועיל, אך ההפך קרה, בזכות אמנה זו התחילו להתקיים כנסים ושיח בנושא זכויות האישה. כשבועיים לאחר מכן התקיים כנס רוצ'סטר שאותו ניהלה אישה אביגיל בוש, דבר שגרם לזעזוע, המחשבה שאישה תפסוק על גבר הייתה אפילו לא נוחה עם אליזבת, אך היא שינתה את דעתה והתנצלה בכתב בפני אביגיל בוש.

במהלך שנות פעילותה, אליזבת הכירה וחברה לעוד אקטיביסטיות שעזרו להניע את המאבק ולא נתנו לפטריארכיה*, הכה מוכרת להן למנוע מהן להכיר, להתאגד ולבצע שינוי בעולם. תמיד בחרה בדרך הנכונה לה, אלא אם זה פגע במטרה שלה, להביא שינוי. אליזבת ידועה בתרומתה הענקית למאבק אי שוויון מגדרי, שוויון זכויות וזכות ההצבעה לאישה, לא פחדה להשמיע את קולה, להילחם על עקרונותיה ואמונותיה, לחמה לעולם שוויוני ועצמאי לאישה.

בואו גם אנחנו נמשיך להשמיע את קולנו, נדע לעמוד על עקרונתינו ואמונותינו, נמשיך לשאוף אל עולם שוויוני ועצמאי לכל אדם באשר הוא.

* ארגון/עולם אשר מנוהל רק על ידי גברים.